אז מה אפשר לעשות? כיצד ניתן לעודד את הילד לספר על חוויותיו באופן יותר ארוך, מורכב ועשיר בפרטים?

ראשית, עלינו לוודא שעומדות לרשות הילד אבני הביניין הדרושות לצורך יצירת מסר כזה. עליו להיות בעל אוצר מילים רחב, הכולל שמות-עצם, פעלים, תארים ומיליות שונות. עליו להיות בעל יכולת תחבירית טובה, כזו שתאפשר לו לבנות משפטים ארוכים, מחוברים ומורכבים. כישוריו הדקדוקיים אמורים להיות כאלו שיאפשרו לו להטות את המילים כנדרש. על בסיס המיומנויות הללו יתפתח החלק החשוב ביותר, הקרוי אירגון שפה. במילים אחרות, על הילד להשתמש בכל היכולות המוזכרות לצורך בניית מסר רציף, לכיד (קוהרנטי) והגיוני, בן מספר משפטים, מעיין "סיפור". יכולת זו, של ארגון השפה, מתפתחת באופן מואץ סביב גיל 5 ואילך.

ברור אם כך כי הכישורים השפתיים הבסיסיים (אוצר מילים, תחביר, דקדוק) נדרשים כאן. אולם האתגר העיקרי הוא פיתוח המיומנות הגבוהה הזו, של אירגון ותיכנון השפה. דרך טובה ונוחה לעזור לילד לפתח את אירגון השפה שלו היא על ידי מתן מודל או דוגמא אישית ("מודלינג").

זאת אומרת, אשתף את הילד בחוויות (המועברות באופן סיפורי), ואספר לו על התנסויות אישיות, כמובן באופן המתאים לו מן הבחינה השפתית והמנטלית. תרחיש כלשהו, שאכן קרה, יכול להתאים מאד ("אתה יודע, כשאני הייתי ילדה בכלל לא הייתה לנו טלויזיה בבית! בכל יום כשהיינו חוזרים מהגן, היינו אוכלים ונחים ואחר כך יוצאים לשחק ברחוב, או הולכים לבקר חבר, או מזמינים חבר אלינו"), או אירוע שהילד היה שותף לו ("אתה זוכר שביום שבת נסענו לספארי? איזה כיף היה! ראינו את האריות השואגים, ואת הכלוב הגדול עם כל הקופים.. וגם נהניתי להסתכל על הפילים"), או סיפור דמיוני, או חוויה מעולם הרגש. בקיצור, כל מה שנראה לנו מתאים, מעניין, מסקרן. אפשר להיעזר כמובן בתמונות (מן האלבום המשפחתי), או ליצור תסריטים של פעילויות עם בובות וצעצועים, ולספר עליהם.

אני בוגרת תואר ראשון (BA) שני (MA) ושלישי (PhD) בחוג ללימודי הפרעות בתקשורת של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.

במסגרת התואר השני חקרתי את נושא הקשב הבררני (קשב סלקטיבי), ובמסגרת לימודי הדוקטורט עסקתי בנושאי זיכרון ושיכחה.

כיום אני מרצה בכירה בחוג להפרעות בתקשורת של המרכז האוניברסיטאי אריאל.

אני עוסקת בתחום ההפרעות בתקשורת מזה כ-12 שנים, כאשר בעבר עבדתי במגוון מסגרות ציבוריות

(מרפאות "מכבי שירותי בריאות", שלוחת היחידה להתפתחות הילד, יחידה לטיפולי בית)

ואילו כיום עיקר פעילותי בקליניקה פרטית.

במסגרת עבודתי אני עוסקת באיבחון קשיי שפה, דיבור, ותקשורת,

טיפול בהם והדרכה וליווי של הורים ומשפחות. תחומי העיסוק העיקריים שלי הנם:

הפרעות שפה :

                               קשיים ברכישת השפה אצל פעוטות וילדים צעירים.

                               קשיי שפה כחלק מהפרעות התפתחותיות או תסמונות שונות.

                               הפרעות שפה ולמידה בקרב ילדים בגיל בי"ס ומתבגרים.

                               לקויות שפה נרכשות (אפזיה), בעקבות אירוע מוחי או חבלת ראש.  

הפרעות דיבור:

                               שיבושי היגוי אצל ילדים ומבוגרים.

                               הפרעות קול

                               הפרעות בשטף הדיבור (גמגום), אצל ילדים ומבוגרים.

הפרעות תקשורת:

                               טיפול בילדים ומתבגרים בעלי לקויות תקשורת (PDD, אוטיזם).