ברכת תודה

לְאָדָם שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בַּמִּדְבָּר וְהָיָה רָעֵב וְעָיַף וְצָמֵא,

וּמָצָא אִילָן שֶׁפֵּרוֹתָיו מְתוּקִין וְצִלּוֹ נָאֶה, וְאַמַּת הַמַּיִם עוֹבֶרֶת תַּחְתָּיו.

אָכַל מִפֵּרוֹתָיו, וְשָׁתָה מִמֵּימָיו, וְיָשַׁב בְּצִלּוֹ.

וּכְשֶׁבִּקֵּשׁ לֵילֵךְ, אָמַר: אִילַן אִילָן, בְּמָה אֲבָרֶכְךָ?

אִם אֹמַר לְךָ שֶׁיְּהוּ פֵּרוֹתֶיךָ מְתוּקִין - הָרֵי פֵּרוֹתֶיךָ מְתוּקִין,

שֶׁיְּהֵא צִלְּךָ נָאֶה - הָרֵי צִלְּךָ נָאֶה,

שֶׁתְּהֵא אַמַּת הַמַּיִם עוֹבֶרֶת תַּחְתֶּיךָ - הָרֵי אַמַּת הַמַּיִם עוֹבֶרֶת תַּחְתֶּיךָ.

אֶלָּא: יְהִי רָצוֹן שֶׁכָּל נְטִיעוֹת שֶׁנּוֹטְעִין מִמְּךָ יִהְיוּ כְּמוֹתְךָ.

תלמוד בבלי מסכת תענית, דף ה