גשם בעתו
"יִשְּׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם וּגְבָעוֹת בִּצְדָקָה" (תהלים ע"ב, ג')
וְכִי הָרִים נוֹשְׂאִים שָׁלוֹם וּגְבָעוֹת צְדָקָה?
אֶלָּא,
בִּזְמַן שֶׁאֵין גְּשָׁמִים וְהַפֵּרוֹת מוּעָטִים - מְרִיבָה בָּעוֹלָם!
כֵּיצַד?
נִכְנַס אָדָם לְכַרְמוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, כְּדֵי לְהַשְׂבִּיעַ אֶת רַעֲבוֹנוֹ.
אוֹמֵר לוֹ הֶחָבֵר: "מָה אַתָּה עוֹשֶׂה בְּתוֹךְ כַּרְמִי?"
וּמֵרִיבִים זֶה עִם זֶה.
וּבִזְמַן שֶׁיֵּשׁ גְּשָׁמִים וְהַפֵּרוֹת מְרֻבִּים בָּעוֹלָם
עַיִן טוֹבָה בְּעוֹלָם וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם.
וְלָכֵן הַהַבְטָחָה "וְנָתַתִּי גִּשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם"
הִיא הַבְטָחָה לְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם.
עַל פִּי מִדְרַשׁ תְּהִלִּים מִזְמוֹר ע"ב [ג]
|