חודשי השנה ערכה תמר בר

מתוך ויקיפדיה:http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99

שמות החודשים המשמשים בימינו מקורם בשמות בבליים, שאומצו בזמן גלות בבל. בתקופות מוקדמות יותר ניתנו לחודשים העבריים שמות מספריים, כשניסן הוא החודש הראשון, ואדר הוא החודש השנים עשר.

במקרא, נזכר חודש ניסן כחודש הראשון, כי בו יצאו בני ישראל ממצרים: "הַחדֶשׁ הַזֶה לָכֶם ראשׁ חֳדָשִים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵי הַשָנָה" (שמות יב, ב). השמות הבבליים, המקובלים גם היום, מופיעים ברובם בספרי זכריה, אסתר, עזרא ונחמיה בצד מספור החודשים מניסן.

·         וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, אֶל בֵּית מַלְכוּתוֹ, בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי, הוּא חֹדֶשׁ טֵבֵת בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְמַלְכוּתוֹ. (מגילת אסתר פרק ב, פס' 16)

·         בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּי-עָשָׂר חֹדֶשׁ, הוּא חֹדֶשׁ שְׁבָט, בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ, הָיָה דְבַר ה' אֶל-זְכַרְיָה בֶּן בֶּרֶכְיָהוּ בֶּן עִדּוֹא הַנָּבִיא לֵאמֹר. (זכריה פרק א, פס' 7)

·         בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן, בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן, מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר. (מגילת אסתר פרק ג, פס' 7)

·         וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בָּעֵת הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן, בִּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ, וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה מָרְדֳּכַי אֶל הַיְּהוּדִים. (מגילת אסתר פרק ח, פס' 9)

·         דִּבְרֵי נְחֶמְיָה, בֶּן-חֲכַלְיָה: וַיְהִי בְחֹדֶשׁ כִּסְלֵו שְׁנַת עֶשְׂרִים, וַאֲנִי הָיִיתִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה. (נחמיה פרק א, פס' 1)

·         וַתִּשְׁלַם הַחוֹמָה בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לֶאֱלוּל לַחֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם יוֹם (נחמיה פרק ו , פס' 15)

בתנ"ך מצוינים גם שמות אחרים לחודשים, כגון "ירח האיתנים" לתשרי (וַיִּקָּהֲלוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל, בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, מלכים א' פרק ח - ב'), "ירח בול" לחשוון (וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו; וַיִּבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים, מלכים א' פרק ו - ל"ח) ו"חודש זיו" לאייר (בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית יֻסַּד בֵּית ה' בְּיֶרַח זִו, מלכים א' פרק ו - ל"ז). ככל הנראה, מקורם של שמות אלו בשפה הפיניקית, והם מובאים בתנ"ך רק בספר מלכים בשל השפעה תרבותית פיניקית, בעקבות המסחר של שלמה המלך עם הפיניקים.

חלק משמות החודשים של הלוח הגרגוריאני בשפה הטורקית והערבית מתאימים לשמות חודשי השנה העבריים:

·         פברואר- ערבית: "שבאט" (شباط), טורקית: "שובאט" (Şubat).

·         מרץ- ערבית: "אדר" (أدر).

·         אפריל- ערבית: "ניסאן" (نيسان), טורקית: "ניסאן" (Nisan).

·         מאי- ערבית: "איאר" (ايار).

·         יולי- ערבית: "תמוז" (تموز), טורקית: "טמוז" (Temmuz).

·         אוגוסט- ערבית: "אב" (آب).

·         ספטמבר- ערבית "אילול" (أيلول), טורקית: "איליל" (Eylül).