כניסה לגנים שם משתמש: סיסמה:
  •  
מסלול לימודים
פרסום אפקטיבי
פתח/י אתר לגן
פתחי אתר מקצועי לגן
מה חדש
סקר
  איך אתם תורמים למאמץ לשמירת הבטיחות בדרכים?



hishtalmut.jpg
ראש השנה - לוח השנה העברי
 

לוח השנה העברי ערכה תמר בר

מתוך ויקיפדיה:http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99

הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב של מחזור הירח ומחזור השמש. גרסתו הנוכחית, שמשמשת את כל הקהילות היהודיות היום, נכנסה לתוקף בשנת ד'קי"ט (359 לספה"נ) על ידי הלל נשיאה. גרסה זו מבוססת על אלגוריתם שחוזה את מולדי הירח ואת חילופי העונות על-פי חישובים אסטרונומיים מתמטיים.

הלוח העברי נבדל מהלוח הגרגוריאני, המבוסס על מחזור השמש בלבד. הוא דומה ללוח השנה הסיני, המבוסס אף הוא על שני המחזורים גם יחד, אם כי אין קשר היסטורי בין הלוחות האלה. הערבים השתמשו בלוח דומה ללוח העברי עד ראשית האסלאם במאה ה-7 לספירה. מאז בטל עיבור השנים, וכיום הלוח המוסלמי נקבע על פי מחזור הירח בלבד.

היום העברי בלוח השנה העברי מתחילה עם שקיעת השמש, ומסתיימת עם שקיעת השמש הבאה, או עם צאת הכוכבים שאחריה. בלוח הגרגוריאני, לעומת זאת, יממה אחת נמשכת מחצות הלילה עד חצות הלילה הבא.

הנוהג לציין את ראשית היום לעת ערב מקבל ביטוי במקרא, בספר בראשית. בסיפור בריאת העולם נאמר בסיומו של כל יום: "ויהי ערב ויהי בוקר", ומכאן שהיום החדש מתחיל בערב; כך הבינה זאת הגמרא. בנוסף, העובדה שהחגים היהודיים מתחילים בערב על פי ההלכה, הביאה לחיזוק המסורת כי היום בלוח העברי מתחיל עם שקיעת השמש: "... בעשור לחודש השביעי הזה יום הכיפורים הוא מקרא קודש יהיה לכם ועיניתם את נפשותיכם ... בתשעה לחודש בערב, מערב עד ערב תשבתו שבתכם" (ויקרא כ"ג, 26, 32). ברוח דומה מתחיל גם השבוע העברי עם סיום השבת, בערב שלפני יום ראשון.

החודש העברי

החודש העברי מבוסס על מחזור שינוי צורתו של הירח, ממולד הירח, עבור במילואו וכלה במולד הבא. האופן שבו נראה הירח לצופה מכדור הארץ תלוי במיקומו של הירח ביחס לשמש וביחס לכדור הארץ. הזמן שעובר בין מולד ירח אחד למשנהו נקרא החודש הסינודי, ומשכו נובע הן מסיבוב הירח סביב כדור הארץ, והן מסיבוב כדור הארץ סביב השמש. משך החודש הסינודי אינו קבוע, ואורכו הממוצע הוא בזמננו 29.5305888531 ימים (29 ימים, 12 שעות, 44 דקות, ו-2.9 שניות בקירוב).

חודש סינודי מסוים עשוי להיות ארוך מהממוצע ב-7 שעות ו-12 דקות לכל היותר או קצר מהממוצע ב-6 שעות ורבע לכל היותר (אורכו בין 29.27 ימים ל-29.83 ימים), וזאת משום שמסלוליהם של כדור הארץ סביב השמש ושל הירח סביב כדור הארץ אינם מעגליים, אלא אליפטיים, ועל כן, בהתאם לחוקי קפלר, מהירות התנועה שלהם אינה קבועה. בטווח שנים גדול, האורך הממוצע של החודש הסינודי כשהוא נמדד ביממות ארציות מתקצר בשברירי שניות, היות שאורך יממה על פני כדור הארץ מתארך כתוצאה מפעולת כוחות הגאות והשפל. בזמן קביעת הלוח (שנת ד' קי"ט - 359 לספירה) היה החודש הסינודי הממוצע 29.53059342463 (לפי חישוב התארכות הימים של כדור הארץ של יאן מיאוס).

כיוון שמספר הימים בחודש חייב להיות שלם, נקבע שהחודש העברי יכיל 29 ימים או 30 ימים. חודש עם 29 ימים נקרא חודש חסר וחודש עם 30 ימים נקרא חודש מלא. אופן הקביעה האם חודש הוא חסר או מלא הוא שונה בלוח העברי על פי הראייה מבלוח העברי הקבוע הנהוג בימינו. בלוח על פי הראייה, אורך החודש היה נקבע בסופו של החודש על פי השאלה האם בלילה של היום השלושים לחודש כבר נראה הירח של החודש הבא. בלוח הקבוע, לעומת זאת, נקבע אורך החודש על פי תבנית שנקבעה מראש, חודשים מסוימים תמיד מלאים ואחרים תמיד חסרים. שני חודשים, חשוון וכסלו, הם בעלי אורך משתנה, בלוח הקבוע, ואורכם נקבע לפי אורך השנה, שנקבע על פי זמן המולד הממוצע של חודש תשרי הקודם וזה שאחריו.

עקרונות הלוח הקבוע

הלוח הקבוע מבוסס על מספר עקרונות:

1.השנים המעוברות נקבעות מראש על פי קביעות מחזורית של 7 שנים מעוברות בכל מחזור של 19 שנים

2.אורכי החודשים העבריים, למעט חשוון וכסלו, קבועים

3.מספר הימים בשנה פשוטה הוא בין 353-355 ובשנה מעוברת בין 383-385. ההבדל מתבטא באורכי החודשים חשוון וכסלו, כלומר קיומם או אי קיומם של ל' בחשוון ול' בכסלו.

4.היום בשבוע בו חל ראש השנה נקבע על פי המולד הממוצע של חודש תשרי של אותה השנה.

5.אורך השנה, וממילא אורכי החודשים חשוון וכסלו, נקבע על סמך מספר הימים בין ראש השנה של השנה הנוכחית לראש השנה של השנה העוקבת.

6.ימי השבוע בהם יכולים לחול ראש השנה ופסח מוגבלים.

שימוש בלוח העברי

בימינו הלוח העברי משמש בעיקר לקביעת החגים והמועדים הדתיים היהודיים. במדינת ישראל הוא מוכר כלוח רשמי בצד הלוח הגרגוריאני, המכונה לעתים "הלוח האזרחי".

בחוק הפרשנות נאמר:"שנה" ו"חודש" - לפי הלוח הגריגוריאני, ואם צויינה תחילת תקופתם או סופה לפי הלוח העברי בלבד - לפי הלוח העברי. 

המשמעות של קביעה זו היא שבדרך כלל מתפרשים חוקי מדינת ישראל לפי הלוח הגרגוריאני, למעט מקרים שבהם צוין בחוק התאריך העברי בלבד, ואז נוהגים לפי הלוח העברי. מקרים עיקריים שבהם משמש הלוח העברי בחוקי מדינת ישראל:

מועדים שנתיים שיש להם חשיבות לאומית מצוינים לפי הלוח העברי. כך נקבע לגבי יום העצמאות, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, יום הזיכרון ליצחק רבין (י"ב בחשוון), ושני ימי הזיכרון שנתחדשו בשנת ה'תשס"ה: יום הרצל (י' באייר) ויום ז'בוטינסקי (כ"ט בתמוז).

זכותו של אדם להצביע בבחירות נקבעת לפעמים לפי יום הולדתו העברי. כך למשל, בבחירות לכנסת שנערכו ב-28 בינואר 2003, כ"ה בשבט תשס"ג, נקבע שכל מי שנולד עד כ"ה בשבט תשמ"ה יוכל להצביע. לעומת זאת, לקראת הבחירות לכנסת ב-10 בפברואר 2009 (ט"ו בשבט תשס"ט) נקבע שמי שנולד עד ה-10 בפברואר 1991 יוכל להצביע.

תקופת כהונתם של נשיא המדינה, הרב הראשי לישראל וחברי מועצת הרבנות נקבעת לפי הלוח העברי. כהונתו של הנשיא, למשל, נמשכת שבע שנים, לפי הלוח העברי.

בחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002 נקבע "חישוב גילים לפי חוק זה יהיה לפי הלוח העברי".

בחוק שירות ביטחון -נקבע "חישוב גילים ייעשה לפי הלוח העברי". כיוון שגיל הגיוס לצה"ל הוא 18 שנה, נוצרה אפשרות של סתירה בין קביעה זו לבין אמנות בינלאומיות שישראל חתמה עליהן ובהן נקבע שהגיל המינימלי לגיוס חובה לכוחות לוחמים ולהשתתפות בפעילות לחימה הוא גיל 18 (לפי הלוח הגרגוריאני). לפתרון הבעיה תוקן חוק שירות ביטחון, כך שלא ניתן לגייס אדם שטרם מלאו לו 18 שנים לפי הלוח הגרגוריאני.

חוק יסוד: הכנסת קובע (סעיף 9) כי "הבחירות לכנסת יהיו ביום ג' השלישי לחודש חשוון של השנה שבה תמה כהונתה של הכנסת היוצאת, אולם אם הייתה השנה שלפניה שנה מעוברת, יהיו הבחירות ביום ג' הראשון לאותו חודש".

חוק קביעת הזמן, התשנ"ב-1992 תוקן בשנת 2005, וכפשרה נקבע כי תקופת שעון הקיץ בישראל תתחיל לפי הלוח הגרגוריאני ותסתיים לפי הלוח העברי.

חוק השימוש בתאריך העברי, התשנ"ח-1998, קובע: "התאריך העברי יצוין בכל מכתב רשמי בשפה העברית הנשלח על ידי רשות ציבורית, ובכל הודעה רשמית לציבור בשפה העברית המתפרסמת מטעמה" (פטור מחובה זו ניתן לרשות מקומית שמרבית תושביה אינם יהודים, ולמוסד חינוך ולמוסד להשכלה גבוהה ששפת ההוראה בהם אינה עברית).

בתיקון לחוק מרשם האוכלוסין נקבע כי תאריך לידה ותאריך פטירה יירשמו הן לפי הלוח העברי והן לפי הלוח הגרגוריאני, אך אדם רשאי לבקש כי בכל מסמך רשמי הניתן ממרשם האוכלוסין יופיע התאריך הגרגוריאני בלבד. בדברי ההסבר להצעת החוק נומק תיקון זה:

 ההבדל בין חישוב התאריך לפי הלוח העברי, הנקבע לפי שקיעת החמה, לעומת הלוח הגריגוריאני, גורם לעתים לרישום לא מדויק של מועדי הלידה והפטירה במסמכי מרשם האוכלוסין. רישום זה מביא לא אחת לטעויות בקביעת תאריכים בעלי חשיבות, הנוגעים למי שאליו מתייחס הרישום, כגון תאריך המילה, חגיגת ימי ההולדת, תאריך העלייה לתורה בבר המצווה ותאריך האזכרה השנתית לנפטר. 

גיל לצורך הרשמה למוסדות חינוך בהתאם לחוק לימוד חובה: "לצורך חוק זה, רואים אדם כאילו הגיע לגיל מסוים בראשית כל שנת-לימודים, אם יגיע לאותו גיל לפני יום א' בטבת שבאותה שנת-לימודים" 

חיפוש
חפש:  
שם:  
עיר:  
 
קבלו עדכונים מהארגון
שם:
דואר אלקטרוני:
מרכז הדרכה
       
שידור חי
                       
ארגון גני הילדים הפרטיים תקנון צור קשר כניסה לאתרי גננות מדריך לניהול אתר ניהול ספקים מפת האתר אינדקס גנים גני ילדים גננות משתפות לוחות לימודי גננות

© כל זכויות שמורות לארגון גני הילדים הפרטיים בישראל                             בניית אתר                                האתר מנוהל ומפוקח על ידי - נגב ניהול אתרים באינטרנט