לִפְנֵי שָנִים רַבּוֹת מְאוֹד,

אוֹמְרוֹת הָאַגָדוֹת,

בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל פָּרְחוּ

הָרַקָפוֹת –  זְקוּפוֹת!

וְכָל רַקֶפֶת, כְּמוֹ מַלְכָּה,

רֹאשָה זָקוּף מְאוֹד

דוֹמֶה לְכֶתֶר שֶל מַלְכוּת,

אֲשֶר כּוּלוֹ וָרוֹד.

וּבַיָמִים הָהֵם מָלַך

בְּיִשְׂרָאֵל - שְלֹמֹה,

אַך כֶּתֶר לֹא הָיָה לַמֶלֶך

לְעַטֵר רֹאשוֹ...

לְפֶתַע הוּא שָמַע בַּת-קוֹל

קוֹרֵאת מִן הַשָמַיִים:

"הַכֶּתֶר יִימָצֵא עַל-פְּנֵי

גִבְעוֹת יְרוּשָלַיִם!"

"כַּמָה מוּזָר" חָשַב שְלֹמֹה,

כִּי מִי שָמַע כָּזֹאת,

שֶכֶּתֶר מֶלֶך יִימָצֵא

מוּנָח עַל הַגְבָעוֹת?

אַך הוּא יָצָא, כְּמוֹ שֶאָמַר

הַקוֹל מִן הַשָמַיִים

לִמְצוֹא לוֹ כֶּתֶר

בַּגְבָעוֹת, עַל יָד יְרוּשָלַיִם.

חִיפֵּשׂ, חִיפֵּשׂ, וְלֹא מָצָא

שוּם כֶּתֶר מִזָהָב,

לְפֶתַע נֶעֱצַר, הִבִּיט -

וּמָה רָאוּ עֵינָיו?

בֵּין הַסְלָעִים רַקֶפֶת-חֵן

רֹאשָהּ זָקוּף מְאוֹד

עָטוּר בְּכֶתֶר נֶהֱדָר,

גָבוֹהַ וּוָרוֹד...

"הִנֵה הַכֶּתֶר שֶנִשְלַח אֵלַי

מִן הַשָמַיִים!

לְכֶתֶר יִשְׂרָאֵל יָאִים

פִּרְחֵי יְרוּשָלַיִם..!"

חָזַר שְלֹמֹה אֶל הָאַרְמוֹן

שָׂמֵחַ, טוֹב לֵבָב,

בִּדְמוּת רַקֶפֶת הוּא עָשָׂה לוֹ

כֶּתֶר שֶל זָהָב.

וְכָל הָעָם הִבִּיטוּ בּוֹ

נָשְׂאוּ אֵלָיו עֵינַיִים:

נָאִים לְמֶלֶך יִשְׂרָאֵל

פִּרְחֵי יְרוּשָלַיִם!

שָנִים יָפוֹת חָלְפוּ-עָבְרוּ

בְּרוֹב שַלְוָוה וָנַחַת,

מִתַחַת גֶפֶן וּתְאֵנָה

יָשְבוּ כּוּלָם בְּיַחַד...

אַך אָז הִגִיעוּ גַם יָמִים  

שֶל צַעַר וְגָלוּת,

יְרוּשָלַיִם נִשְׂרְפָה,

נָפַל בֵּית הַמַלְכוּת...

אָז הָרַקֶפֶת כּוֹפְפָה

אֶת גִבְעוֹלָהּ הָרַך,

הַכֶּתֶר הַוָרוֹד הוּשְפַּל

עָצוּב, עָצוּב כָּל כָּך...

אוֹמְרִים שֶהִיא עוֹד מְחַכָּה,

מֵאָז, תָמִיד תָמִיד,

לְבוֹא הַמֶלֶך לֶעָתִיד -

מָשִיחַ בֶּן דָוִד..!