הָאִילָן/ מירי צללזון
בּוֹקֶר תְכֵלֶת רַעֲנָן, וּבִשְעוֹת הַצָהֳרַיִם – וּבַלַיְלָה, וּבַלַיְלָה –
מִתְעוֹרֵר לוֹ הָאִילָן. הָאִילָן עָסוּק מְאוֹד: חוֹשֶך כְּבָר יוֹרֵד מִלְמַעְלָה
אֶת עֵינָיו הוּא אַך פּוֹקֵחַ, מְטַפֵּל בַּשוֹרָשִים אֶל הָרְחוֹב
מִזְדַקֵף וּמִתְמַתֵחַ, וּמַצְמִיחַ עַלְעָלִים, וְאֶל הַגַן,
וּפוֹנֶה אֶל הַשָמַיִם: מִתְקַשֵט לוֹ בִּפְרָחִים, וְעָיֵיף כְּבָר הָאִילָן.
"תְּנוּ לִשְתוֹת וְלִכְבוֹד הֶחָג מַזְמִין
טִיפָּה שֶל מַיִם, חֲבֵרִים הֲכִי טוֹבִים: הוּא עוֹצֵם עֵינָיו בַּלָאט,
וְגַם קְצָת לְהִתְרַחֵץ..." עֲנָפָיו כְּפוּפִים מְעַט,
כָּכָה מְבַקֵש הָעֵץ. שְנֵי זְחָלִים וְהָרוּחַ, חֶרֶש-חֶרֶש,
(שְמֵנִים מְאוֹד!) מְזַמֶרֶת לוֹ שִיר עֶרֶשׂ…
וּמִיָד - עָנָן אוֹ שְנַיִים, וְשָלוֹש חִיפּוּשִיוֹת,
חִיש מוֹזְגִים לוֹ גַם חַרְגוֹל יָרוֹק גָדוֹל ט"וּ בִּשְבָט חָלַף-עָבַר! כּוֹס שֶל מַיִם, וּפַרְפַּר צָהוֹב-כָּחוֹל חַג נִפְלָא! אַך אֵין דָבָר!
וְשוֹטְפִים אֶת הָאָבָק וּדְבוֹרִים, כִּי מָחָר שוּב יְחַכֶּה לוֹ
בְּמִקְלַחַת מִשָמַיִים. שֶעַל מַגָש - – בּוֹקֶר נֶהֱדָר..!
מְבִיאוֹת כִּיבּוּד:
וְהָעֵץ? – הוּא מִתְרַחֵץ קְצָת דְבַש..!
עַד שֶהוּא יָרוֹק נוֹצֵץ,
וְכוּלוֹ כּוּלוֹ רָטוֹב... אַחֲרֵי הַצָהֳרַיִים –
– בּוֹקֶר טוֹב! חַם לַשֶמֶש בַּשָמַיִים,
הִיא רוֹצָה לִשְאוֹף קְצָת רוּחַ
וְיוֹרֶדֶת הִיא לָנוּחַ
עַל צַמֶרֶת הָאִילָן
לְשׂוֹחֵחַ עִם הָרוּחַ
וְלִשְקוֹעַ בֶּעָנָן.