בְּט"וּ בִּשְבָט/ מירי צללזון עַל עֵץ בַּסְתָיו
מַשִיר עָלָיו,
נָשַף הָרוּחַ וְנָשַב...
"נוֹתַרְתִי לְבַדִי עַכְשָיו"
הָעֵץ חָשַב,
"אֲנִי זָקֵן, זָקֵן וָשָׂב...
וּכְבָר נוֹשְרִים כָּל עַלְעָלַיי
מִי יִישָאֵר כָּאן אַחֲרַיי..?"
אֲבָל בְּעֶרֶב ט"וּ בִּשְבָט
הֵצִיץ לְפֶתַע וְנָבַט -
שָתִיל-תִינוֹק
יָרוֹק, חָדָש,
קָרוֹב-קָרוֹב אֵלָיו מַמָש!
"הוֹ, סַבָּא-עֵץ..! "
לָחַש הַקָט,
וְאֶל גִזְעוֹ הַמְקוּמָט
הִשְעִין לֶחְיוֹ הַיְרוּקָה
בְּאַהֲבַת אָבִיב רַכָּה.
זָע לִבּוֹ שֶל הַזָקֵן.
מַשֶהוּ בֹּו הִתְנַגֵן,
וּבְרוֹך,
בְּלֵב נִרְעָד,
הוּא הִרְכִּין עָנָף אֶחָד
לַשָתִיל שֶאַך נוֹלַד.
|