שיר ליום זיכרון/ מיריק שניר
אימא ואבא
היום עצובים
סבתא וסבא
דמעות מנגבים.
על השולחן
מדליקים
נר אחד
לא נר שבת
נר אחר
מיוחד
אני מתבונן
בכולם
שוב ושוב
חושב ושואל:
"מה היום,
חג עצוב?"
שיר ליום הזיכרון/ מיריק שניר
פעם
קטפתי פרח
בדרך
כה יפה
היה הוא
אך
הוא נבל
ביד
מה חבל
ולא קטפתי
עוד פרחים
אף-פעם
בדרך
פעם
פרפר תפסתי
ביער
היה הוא
אך
הוא לי מת
ביד
באמת
ולא תפסתי
עוד פרפר
אף-פעם
ביער
*
מישהו
השאיר בחול
דג
זהוב -אדום - כחול
והדג
לוחש לי:
חיים... חיים
מי
יחזיר אותי
למים... מים
כך כך כך
מצחיק אותי
כל כך
ליצנים
גדולים קטנים
עם
צלצול
פעמונים
ואני צוחק
רע רע רע
מפחיד אותי
נורא
חיילים
נושאים רובים
ורעים
מול
הטובים
ואני שותק
מה - מה - מה - מה
מה - מה - מה - מה
מ-דלג בעשב
פה - פה – פה - פה
פה - פה – פה - פה
פו-עה בעצב
בא – בא
הערב
מה יעשה
שה - שה – שה
מי – מי – מי – מי?
מי רואה?
מי – מי – מי – מי?
מי טועה?
היכן הוא הרועה?
הקשיבי לי
ילדה
קטנה וחמודה
יש בעולם הרבה כאב
תמיד זכרי
ילדה
קטנה וחמודה
שלעולם
אני אותך
אוהב
|