כניסה לגנים שם משתמש: סיסמה:
  •  
מסלול לימודים
פרסום אפקטיבי
פתח/י אתר לגן
פתחי אתר מקצועי לגן
מה חדש
סקר
  איך אתם תורמים למאמץ לשמירת הבטיחות בדרכים?



hishtalmut.jpg
הבית- שירים
 

בבית חלומותי/ נעמי שמר

בבית חלומותי אשר בראש גבעה
תנור גדול אבנה ואש תמיד תבער
וחלונות שבעה וארובה גבוהה
בבית חלומותי אשר בראש גבעה

אני תנור גדול אבנה ואש תמיד תבער
בבית חלומותי שלי אשר אבנה בראש גבעה

אל בית חלומותי המסויד לבן
הגפן תטפס ישר מן הבוסתן
חרוב גם תאנה יהיו לי כמובן
בבית חלומותי המסויד לבן

הגפן תטפס אלי ישר מן הבוסתן
אל בית חלומותי שלי המסויד כולו לבן

על בית חלומותי איני יודעת כלום
ככל חלומותי אפל הוא וחתום
ולי הוא מחכה בסבלנות אי שם
אולי בראש הרים, אולי על חוף הים

אולי הוא בית חומה נטוש ונעזב
אולי הוא צריף קטן, אולי מגדל שנהב
דבר אחד עליו ידוע לי עכשיו -
יגור בו איש אחד אשר אותי יאהב

אולי הוא צריף קטן של עץ, אולי מגדל שנהב
אבל יגור בו איש אחד אשר אותי מאד יאהב

 

 

 

 

הַבַּיִת שֶלִי/מירי צללזון

הַבַּיִת שֶלִי

לְכָל אֶחָד יֵש בַּיִת,

גָדוֹל אוֹ קָטָן,

צָפוּף אוֹ מְרוּוָח –

זֶה לֹא חָשוּב כָּל-כָּך!

טוֹב שֶיֵש מָקוֹם כָּזֶה,

שֶאֵלָיו אֲנִי שַיָיך..!

וְכֵּיף לִי וְטוֹב לִי בַּבַּיִת שֶלִי,

כִּי יֵש שָם מָקוֹם בְּדִיוּק בִּשְבִילִי,

וּלְכָל הַדְבָרִים שֶאָהַבְתִי הֲכִי:

הַמִיטָה שֶל אִימָא,

שֶנָעִים שָמָה פְּנִימָה

לִשְכַּב לַחֲלוֹם

כָּל הַיוֹם,

הַכּוּרְסָה שֶל סַבָּא בַּסָלוֹן,

הֶעָצִיץ שֶלְיַד הַחַלוֹן,

וְגַם הַדוּבִּי הַיָשָן,

וְהַמְנוֹרָה עַל הַשוּלְחָן.

…וּכְשֶבַּחוּץ יֵש גֶשֶם

וְקַר..ר..ר נוֹרָא,

אוֹ כְּשֶיוֹרֵד הַחוֹשֶך

וְעָצוּב לִי וְרַע,

אָז – הֲכִי הֲכִי נָעִים

לָשֶבֶת יַחַד עִם כּוּלָם

בַּבַּיִת הַחַם,

וְלָדַעַת שֶכָּאן הַמָקוֹם שֶלִי

הֲכִי בָּעוֹלָם!

 

הַבַּיִת עִם הַמַּדְרֵגוֹת הָעֲגֻלּוֹת / שְׁלוֹמִית כֹּהֵן-אָסִיף

בֶּרְטָה גָּרָה בַּבַּיִת עִם הַמַּדְרֵגוֹת הָעֲגֻלּוֹת

בֶּרְטָה אֵינָהּ מְכַבָּה אֶת הַמְּנוֹרָה בַּלֵּילוֹת.

הִיא תָּמִיד לְבַדָּהּ. אַף אֶחָד לֹא גָּר אִתָּהּ,

רַק הַתֻּכִּי שֶׁלָּהּ שֶׁקּוֹרֵא: " בֶּרְטָה! בֶּרְטָה!"

אִם תִּהְיֶה אַזְעָקָה, מִי יַגִּיד לָהּ לָרֶדֶת לַמִּקְלָט?

לָמָּה הִיא נִבְהֶלֶת מִן הָרַעַשׁ אִם הִיא לֹא שׁוֹמַעַת?

בֶּרְטָה לֹא חֵרֶשֶׁת, הִיא רַק לֹא שׁוֹמַעַת

וּמְדַבֶּרֶת לְאַט לְאַט, אַחֲרֵי כָּל מִלָּה נָחָה קְצָת.

לִפְעָמִים אִמָּא וַאֲנִי עוֹלִים בַּמַּדְרֵגוֹת הָעֲגֻלּוֹת,

אֲנִי מֵבִיא לְבֶּרְטָה צִיּוּר עִם הַרְבֵּה שָׁמַיִם

אִמָּא מְבִיאָה חַרְצִיּוֹת כְּחֻלּוֹת.

אִם בֶּרְטָה לֹא שׁוֹמַעַת וְלֹא פּוֹתַחַת,

אִמָּא שָׂמָה אֶת הַחַרְצִיּוֹת עַל הַמַּעֲקֶה,

אֲנִי שָׂם אֶת הַצִּיּוּר בְּתֵבַת הַמִּכְתָּבִים וּמְחַכֶּה,

חוֹזֵר לַדֶּלֶת, מְצַלְצֵל וְנֶאֱנָח:

אוּלַי בֶּרְטָה בְּמִקְרֶה תִּשְׁמַע וְתִפְתַּח?!

 

בַּבֹּטֶן גָּרוּ שְׁתֵּי שְׁכֵנוֹת / נוּרִית זַרְחִי

בַּבֹּטֶן גָּרוּ שְׁתֵּי שְׁכֵנוֹת

שֶׁלֹּא מָצְאוּ מַרְגּוֹעַ.

לַמְרוֹת שֶׁכְּבָר הָיוּ כִּמְעַט זְקֵנוֹת,

הֵן לֹא חָדְלוּ לְרֶגַע

זוֹ בָּזוֹ לִפְגֹּעַ.

מִקְּצֵה הַבֹּטֶן הָאַחַת אֶל הַשְּׁנִיָּה הָיְתָה צוֹעֶקֶת:

"הַגִּידִי! לֹא יִהְיֶה פֹּה פַּעַם שֶׁקֶט?"

וְהַשְּׁנִיָּה בִּקְצֵה קוֹלָהּ הָיְתָה עוֹנָה:

"צָפוּף לָךְ פֹּה?

לְכִי לָגוּר בָּאֲפוּנָה!"

 

 עוֹלֶה הַבַּיְתָה בַּמַּדְרֵגוֹת / יְהוּדָה אַטְלָס

עוֹלֶה בַּמַּדְרֵגוֹת הַבַּיְתָה

וְעַל-יַד כָּל דֶּלֶת

אֲנִי יוֹדֵעַ בְּדִיּוּק

מַה כָּל שְׁכֵנָה מְבַשֶּׁלֶת.

מַכִּיר תָּ'רֵיחוֹת אֲבָל לֹא אֶת הַטַּעַם,

כִּי אֶצְלֵנוּ לֹא מְבַשְּׁלִים דְּבָרִים כָּאֵלֶּה

אַף פַּעַם.

פּוֹתֵחַ תַּ'דֶּלֶת לְאַט-לְאַט –

וְשׁוּב יֵשׁ סָלָט...

עֶשֶׂר קוֹמוֹת וְהַרְבֵּה חַלּוֹנוֹת/ חַיָּה גילְאוֹר

חַלּוֹנוֹת

אֶשְׁכּוֹלוֹת

שֶׁל קוֹלוֹת

אִמָּהוֹת –

תִּינוֹקוֹת –

וְקוֹלְחוֹת

הַשִּׂיחוֹת

מִקּוֹמוֹת

לְקוֹמוֹת

חַלּוֹנוֹת

חַלּוֹנוֹת

מִקּוֹמוֹת

תַּחְתּוֹנוֹת

אֲרוּחוֹת

מְרִיחוֹת

עֲנָנוֹת

שֶׁל רֵיחוֹת

מִתְנַשְּׂאוֹת

לַקּוֹמוֹת

חַלּוֹנוֹת

בַּקִּירוֹת

מִרְפָּסוֹת

מִרְפָּסוֹת

מַבִּיטוֹת

עִם כְּבִיסוֹת

נוֹתְנוֹת אוֹת

כְּשֶׁרוּחוֹת

מְנַשְּׁבוֹת

בַּקּוֹמוֹת

חַלּוֹנוֹת

מִרְפָּסוֹת

אֶשְׁכּוֹלוֹת

שֶׁל רֵיחוֹת

שֶׁל כְּבִיסוֹת

שֶׁל קוֹלוֹת

שֶׁל רוּחוֹת

שֶׁל אוֹרוֹת

אֶשְׁכּוֹלוֹת

שֶׁל קוֹמוֹת

אַחַת מִתּוֹךְ כָּל הַקּוֹמוֹת

הִיא שֶׁלִּי! וּבָהּ הַקּוֹלוֹת

הֵם שֶׁלִּי! וּבָהּ הָרֵיחוֹת

הֵם שֶׁלִּי! וְהַחַלוֹנוֹת בָּהּ

שֶׁלִּי! שֶׁלִּי עַד מְאֹד!

הֲכִי- קוֹמָה מִכָּל הַקּוֹמוֹת!

 

צריך לשמור על הבית שלי / אהוד מנור
 
מי ישן במיטתי בבית הישן
מי זורק את השמיכה ורועד מקור
מי צועק שם במקומי: "תדליקו את האור"
רץ יחף במסדרון, לא זוכר את המרצפת הקופצת.

איזה ילד מתחמם בחורף במדבר
מזמזם לו שוב ושוב את אותו השיר
איזה סבא מחייך עכשיו מתוך הקיר
מחכה איתי לראות ולשמוע איך עוברת הרכבת.

צריך לסגור את התריסים של הסלון אחר הצהרים
שהשמש לא תשרוף את הכורסה
ולהסיט בעדינות את הוילון תמיד בשתי ידייים
ולראות אם הפינולה מכוסה
צריך לשמור על הבית שלי.

מי נשען על הגדר בערב יום שבת
ורוצה לומר אוהב ומחליף צבעים
מי עוטף בשקיות את כל הרימונים
מסייד את הגפנים ונרדם על קש דשא ואספסת.

צריך לסגור את התריסים...

מי יושב על השולחן של אבא ושלי
ורואה בכל חלון את ענפי התות
מי בונה שם במקומי, אולי זו רק טעות
ואולי הם צוחקים מחכים לי שם בדרך אל הנחל.

 

 

 

 

 

 
חיפוש
חפש:  
שם:  
עיר:  
 
קבלו עדכונים מהארגון
שם:
דואר אלקטרוני:
מרכז הדרכה
       
שידור חי
                       
ארגון גני הילדים הפרטיים תקנון צור קשר כניסה לאתרי גננות מדריך לניהול אתר ניהול ספקים מפת האתר אינדקס גנים גני ילדים גננות משתפות לוחות לימודי גננות

© כל זכויות שמורות לארגון גני הילדים הפרטיים בישראל                             בניית אתר                                האתר מנוהל ומפוקח על ידי - נגב ניהול אתרים באינטרנט