אורו עיניו - חיתה נפשו, התאושש.

מאיר עיניים - בהיר וברור.
אור שבעת הימים - אור שבעת ימי הבריאה, משל לאור גדול, "ואור החמה
יהיה שבעתיים כאור שבעת הימים" (ישעיהו, ל' 26.)

הלך באורו - הלך בדרכיו. "והלכו גויים לאורך". ישעיהו, ס' 3.י

מורד אור - אדם חשוך, שונא דעת והשכלה. "המה היו כמורדי-אור, לא
הכירו דרכיו" (איוב, כ"ד 13.)

הפיץ אור על - הסביר, גילה דברים סתומים.

יצא לאור - הופיע בדפוס.

ראה אור - הופיע, נתפרסם בדפוס.

שנת אור - המרחק שבו קרן-אור עוברת במשך שנה. יחידה המשמשת
לציון מרחקים גדולים.מבוסס על מהירות האור שהיא 300,000 ק"מ בשנייה.

אור תעתועים - אור מדומה, שאינו קיים במציאות.

אורות וצללים - צדדים חיוביים ושליליים.

לאור הדברים - לאחר העיון בדברים.

לאור המצב - מבחינת המצב.

בני-אור - כינוי לשבטי ישראל במגילות הגנוזות, להבדילם מאויבי ישראל הנקראים "בני חושך". "בשוב גולת בני-אור ממדבר העמים" (מגילת בני-אור, א, 3).

פנים מאירות - סבר פנים נעים למראה. "שיביט בך בפנים מאירות ולא
בפנים זעומות". (במדבר רבה, י"א.)

האירו פניו - הביעו פניו שמחה. "היין הזה - כל מי ששותה ממנו פניו
מאירות" (ויקרא רבה, ל"ו.)

אור-הגנוז - אור שלושת ימי בראשית הראשונים שנגנז לצדיקים
לעתיד לבוא, לפי מדרש חז"ל (חגיגה י"ב.) (ב) מאור פנימי של אדם - בהשאלה.

אור יקרות - אור נעים - בהשאלה. המקור : " לא יהיה אור יקרות וקפאון" (זכריה, יד 6.)

אור-תורה - ידיעת התורה והבקיאות בה. "כל המשתמש באור התורה
אור תורה מחיהו" (כתובות קי"ח)

פתח פיך ויאירו דבריך - דבר באופן ברור. (ירושלמי ברכות ו, ג.)

התחמם כנגד אורו - נהנה מתורתו."והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים"(אבות ב',ו).

אור עיניים- חוש הראייה, הכושר לראות.